פס"ד בעניין נחלה חקלאית שאינה בגדר איזון המשאבים בין בני הזוג

עניינו של פסק הדין בהיקף הזכויות אשר יאוזנו בין הצדדים, ובעיקר, מה יוותר מחוץ לאיזון המשאבים.

1. העובדות הצריכות לענייננו.

התובעת (להלן: "האישה") והנתבע (אשר להלן יכונה "האיש") נישאו ביום 2.9.80. להם שלושה ילדים, שניים בגירים ואחת קטינה.

הצדדים התגרשו זמ"ז ביום 11.10.01.

תביעתה הרכושית של האישה תוקנה שלוש פעמים והוגשה ונוהלה כנגד האיש ואביו, אשר במהלך הגשת הסיכומים נפטר  (והוא יכונה להלן "ה. ז"ל" ; להלן: "תביעת האישה").

האיש גם הוא הגיש תביעה רכושית (תמ"ש 1068893/00) (וזו תכונה: "תביעת האיש").

שתי התביעות אוחדו, ושתיהן עוסקות בהיקף הזכויות הנטענות על ידי הצדדים, בהתאמה, אשר נצברו במהלך הנשואים ועד למועד הקרע. לעניין זה: תביעת הגירושין של האיש הוגשה לבית הדין האזורי ביום 3.12.00. תביעות האישה הוגשו לבית המשפט לענייני משפחה ביום 17.12.00. האישה עזבה את בית המגורים ב- 15.4.01, יחד עם ילדי הצדדים.

מועד הקרע נקבע בזאת ל-3.12.00; האישה טוענת כי יש לקבוע את המועד לחודש ספטמבר 2000 ומבלי שהיא מבהירה את עמדתה, ואילו האיש טוען כי יש לקבוע את המועד כ- 3.12.00 בו הוגשה תביעתו לגירושין או לחילופין ב-17.12.00 מועד הגשת תביעותיה של האישה, או לחילופין מועד עזיבתה של האישה עם הילדים את בית המגורים בחודש אפריל 2001.

לאחר בחינת הראיות,  אני סבורה כי המועד אותו יש לקבוע הינו מועד הגשת תביעת הגירושין שבסמוך לו הוגשו גם תביעותיה של האישה, ואשר ממועד זה ואילך הופסק למעשה השיתוף היומיומי בין הצדדים ובעיקר השותפות הכספית רכושית. הנושאים בהם יש להכריע  לצורך עריכת האיזון בין הצדדים הינם:

·        זכאות האישה במחצית זכויות בית המגורים במושב בית יצחק ומחצית הזכויות במקרקעין עליו בנוי הבית,(1,000 מ' לטענתה).

·        מחצית מזכויות האיש בשותפות ברפת המופעלת על ידי האיש, אחיו, והאב קודם לפטירתו.

·        מחצית זכויות לאיש מחברת עיצובים בעץ רהיטים מגזע אחר בע"מ, אשר לטענתו בעת הרלוונטית הייתה האישה שותפה עם אחרים.

·        זכויות כספיות, רכב, זכויות סוציאליות של האישה במקום עבודתה, וכפי שיפורט בהמשך.

2. רקע

הצדדים כאמור, התגרשו בשנת 2001 לאחר 21 שנות נשואים. עם פרוץ הקרע ביניהם הגיש האיש תביעה לגירושין לבית הדין האזורי, בעוד שהאישה הגישה תביעותיה לבית המשפט לענייני משפחה. בין תביעותיה, הוגשה על ידה תביעה רכושית ועל מנת שבית המשפט יכריע בדבר היקף הרכוש אשר נצבר לטענתה במהלך הנישואין, אשר עיקרו, זכויותיה במשק במושב בית יצחק (להלן: "המשק" ו/או "הנחלה") לרבות מחצית בית המגורים הבנוי בנחלה, וזכויותיה ברפת.

הנתבע השני בתביעתה הרכושית הינו אביו המנוח של האיש, הבעלים של המשק, ואשר הלך לבית עולמו במהלך הגשת סיכומי הצדדים. יוער כי המנוח, בהיותו חולה במחלה קשה, טרם פטירתו הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו, ואולם בשל מצבו לא נחקר על האמור בהם (לעניין המשקל שיש ליתן לתצהירים אלה בהמשך, ט.ס).

האישה תיקנה את תביעתה שלוש פעמים, כאשר גרסאותיה משתנות לגבי היקף זכויותיה במשק, ואולם הבירור והליך הבאת הראיות כמו גם הבירור את תביעתו של האיש (אשר היא בדבר זכויותיו לטענתו בחברה שניהלה האישה במועדים הרלוונטיים) נערכו רק לאחר גירושי הצדדים ולאחר שהסתיימו ההליכים הנוספים בפסקי דין .

הצדדים ניהלו הליכים ממושכים ביניהם, קשים ובלתי מתפשרים, וכאמור בפסק דין זה יש לקבוע על פי טענות הצדדים והיקף הראיות, את היקף הזכויות והחובות במסגרת איזון המשאבים ביניהם, ועל פי הוראותיו של חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") החל בענייננו.

3. האישה עותרת לסעדים הבאים: